עם תום מלחמת העולם השנייה, היו באירופה פליטים ועקורים רבים בני כל העמים ומספרם הכולל היה קרוב לשמונה מיליון בני אדם. תחילה, מחנות הפליטים שהוקמו ברחבי אירופה, לא יועדו במיוחד עבור היהודים. אולם, וועדת חקירה שהתנהלה באוגוסט 1945 מטעמו של הנשיא האמריקני טרומן, גרסה שיש לשנות את הדבר ולהקים מחנות יעודים עבור יהודי אירופה בשטחי גרמניה ואוסטריה. מחנות הפליטים היהודים הוחזקו על ידי ארגון אונר"א ועל ידי ארגון הג'וינט ושררו בהם תנאים משופרים ביחס לשאר המחנות, אך עדיין התנאים בהם היו קשים. לא הייתה עבודה, המזון היה דל והסיכוי לצאת מהמחנה ולהשתקם לא היה גדול. למרות כל זאת, היהודים השתדלו לנהל במחנות אורח חיים נורמטיבי: הם הקימו מערכות חינוך והכשרה מקצועית, ערכו כינוסים של תנועות נוער ומפלגות, קיימו מסיבות, העלו מופעי תרבות ועשו הכול כדי לחזור לחיים "רגילים".
הסיפורים בפרק זה יעסקו בפעילויות שונות ובניסיונות שיקום של הניצולים משנים של רדיפה. בין הפריטים אפשר לקרוא על ארגון למציאת ילדים שהסתתרו בשואה, על פעולות נקם בנאצים ועוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה